לכבוד שבוע הספר המתקיים מדי שנה בחודש יוני, ולמען עידוד תרבות הקריאה בישראל, אנחנו ממשיכים עם המסורת של מועדון הספר של פקטורי 54. השנה החלטנו להתמקד בז'אנר השירה, וחברנו אל הכותב והיוצר נעם חורב, שהתמסר לעדשת המצלמה של סיימון אלמלם.

חורב בן ה-38 גדל בעפולה, ובגיל 24 עבר לתל אביב על מנת להגשים את חלומו הגדול: לכתוב שירים לאמנים. מאז כבר הספיק לכתוב כמה מהלהיטים הכי מוכרים, ביניהם "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, "אהבה למרחקים ארוכים" של גלי עטרי, "סתם שני אנשים" של רוני דלומי ועוד.

המשורר הצעיר הוא זוכה פרס אקו"ם, ולצד קריירת הפזמונאות הוציא ספרים, כשבולט במיוחד הוא "טיוטה של אושר" שזכה להצלחה מסחררת. המופע שלו, "נעם חורב - הסיפורים מאחורי השירים", הוא מהמופעים המבוקשים בארץ. במהלך המופע חושף את סיפור חייו המרתק ואת הסיפורים מאחורי השירים שכתב.

באיזה שיר מהשירים שכתבת אתה הכי גאה?
"לא יודע, זה כמו לשאול אותי איזה ילד אני הכי אוהב מכל הילדים שלי. למרות שיש לי שיר אחד שכתבתי לרוני דלומי, שהלחינה דנה ברגר, שנקרא 'סתם שני אנשים'. זה שיר על פרידה שעברתי בחיים שלי, והצלחתי ממש ללכוד איזה רגע כזה בחיים של אנשים, אני גם רואה את זה בתגובות. אבל מה שאני הכי אוהב זה שהשיר הזה יצא לפני עשר שנים, ופתאום עכשיו יש לו כזה פריחה מחודשת והוא נהיה מספר אחד בטיקטוק וכל בני הנוער עפים עליו. זה נורא כיף כי פתאום אתה מבין ששירים טובים, שיש בהם אמת, הם נשארים לנצח. הם רלוונטים תמיד, הם לא קשורים לאופנות או לטרנדים וגם עוד עשרים שנה אנשים יכולים לשמוע את זה ולהקשיב לזה ולהתחבר לזה מהמקומות שלהם. אז אני גאה בשיר הזה, ואני גאה ברוני דלומי".

מה מעורר בך השראה להתיישב ולכתוב?
"אני לא מהטיפוסים האלה שצריכים שתנחת עליהם ההשראה ואז הם יושבים והכל מתפרץ. אני ממש חי את זה. ביומיום אני כל הזמן מתבונן, מסתכל, מדבר עם אנשים, כל הזמן מחפש מאיפה יבוא השיר הבא או הטקסט הבא או היצירה הבאה. עם זאת, אני חייב להגיד שאת השירים הכי טובים שלי, שאני הכי אוהב, כתבתי בחו"ל. כנראה זה אומר שלפעמים כשאתה מתרחק מהסביבה הטבעית שלך, פתאום הפרספקטיבה משתנה. הצבעים והריחות משתנים, אתה שומע פתאום שפה אחרת והרחוב הוא אחר וזה מעורר בך דברים. המסקנה, אני צריך לטוס הרבה לחו"ל".

הציטוטים הקצרים הפכו להיות משהו שמאוד מזוהה איתך. על איזה ציטוט קיבלת הכי הרבה תגובות?
"המשפט שקיבלתי עליו הכי הרבה תגובות הוא "בסוף, כולם עושים קקי". מכל הציטוטים הפיוטיים ומכל הפואמות בסוף לזה אנשים הכי התחברו. זה מין טקסט כזה שמדבר על זה שלפעמים אנחנו מאוד לחוצים לפני ראיון עבודה או פגישה עם איזה בן אדם חשוב עם טייטל מפוצץ, בסוף אנחנו צריכים לזכור שכולנו בני אדם וכולם עושים קקי בסוף וזה מרגיע את מפלס הלחץ. אנשים ממש לקחו את זה וזה עשה להם איזה הגיון כזה".

על אילו פרויקטים אתה עובד בימים אלה?
"אני כל הזמן בעשייה. אני ממש עכשיו עובד על הספר השני שלי. "טיוטה של אושר" יצא לפני שלוש שנים, ותודה לאל לא יכלתי לבקש יותר טוב מזה, הוא הגיע לכל כך הרבה אנשים ולבבות. לקראת ראש השנה ייצא הספר השני, יש לו כבר שם, יש לו כבר ויז'ן, אנחנו יודעים מה זה הולך להיות. אבל זה תמיד ממש מרגש וממש כיף, כי אתה בתוך התהליך ואתה לא יודע מה יהיה בסוף. ברור שיש לך איזשהו ויז'ן או שאיפה כזאת או אחרת, אבל בסוף לדברים יש נטייה להתגלגל ולקבל צורה משלהם, אז זה ממש מרגש".

שאלה לרגל שבוע הספר: מהו הספר האחרון שקראת?
"קראתי לאחרונה את 'קרא לי בשמך'. האמת היא שראיתי את הסרט בהתחלה - זה סרט מהמם, באמת, תסריט מדהים. אחרי זה הבנתי שזה בכלל מבוסס על ספר, אז קניתי את הספר וקראתי אותו והספר מדהים לא פחות מהסרט. ממליץ בחום".

איזה ספר שינה לך את החיים?
"כשהייתי בטיול אחרי צבא, קראתי ספר שנקרא 'הנה אני מתחילה' של יהודית קציר. זה ספר נורא מוזר שמספר על איזה מורה לספרות שמנהלת רומן עם התלמידה שלה בת הארבע-עשרה, משהו הזוי לגמרי. אבל היה משהו באיך שהיא מתארת את הדברים, איך שהיא הרכיבה את העלילה, ובסיפור אהבה הקטן הזה, שמבחוץ לאנשים הוא אולי נראה אז מעוות, אבל הייתה בו הרבה אמת שממש השפיעה עליי ועל תפיסת החיים שלי, על הדרך שבה אני מסתכל על דברים, על מערכות יחסים. זה מצחיק שאת אומרת את זה כי פתאום אני חושב שגם ה'קרא לי בשמך, הספר האחרון שקראתי, עוסק בסוף ברומן בין גבר שהוא יחסית מבוגר למישהו שהוא נער. כנראה שאני אוהב רומנים אסורים".

יש לך עצה להעניק לסופרים או משוררים צעירים?
"כשאני הגעתי להוצאות לאור לפני כמה שנים עם 'טיוטה של אושר' גלגלו אותי מכל המדרגות ולא הסכימו להוציא את זה, אמרו שזה לא מסחרי ואנשים כבר לא קונים ספרים ו'יאללה, מי קורא ספרים, בחייאת'. והנה, בסוף עשיתי את זה לבד, בהוצאה עצמית. למדתי את העסק, הבאתי אנשים והוצאנו את זה לבד, בלי שום הוצאה לאור. זאת ההוכחה המנצחת שאנשים כן קוראים ספרים, ובני נוער הם לא רק בסטורי ובטיקטוק ובאינסטגרם. אני רוצה להזכיר לקראת שבוע הספר, שיש כוח לספרים ויש כוח למילים. גם אני תקוע עם הראש כל היום במסך, אין מה לעשות, זאת המחלה שלנו. אבל כשאני רואה שמשהו מצליח לגעת באנשים ולהתעסק באיזושהי אמת ולשקף להם משהו בחיים שלהם, במערכות היחסים שלהם, באהבה שלהם, אז זה קורה, והנה - אנשים קוראים ספרים. קיצר לא לוותר. אם אתם רוצים להוציא ספר – לכו על זה".

לרגל חודש הקריאה, הקמנו באתר קטגוריית ספרים מיוחדת המוקדשת למשוררים הנחשבים לעמודי התווך בתרבות הישראלית - יהודה עמיחי, לאה גולדברג, יונה וולך, תרצה אתר, אברהם חלפי ועוד, לצד משוררי הדור הצעיר כמו נעם חורב ואודיה רזנק. קריאה מהנה!