שבוע האופנה בפריז נעל את חודש האופנה שהחל בניו יורק, המשיך בלונדון ובמילאנו, והגיע לשיאו בעיר שמגדירה את מרכז הכובד של התעשייה. זה היה סיום מעניין במיוחד, עונה של חילופי הנהגה, קאמבקים מדוברים והצהרות רועשות מצד בתי האופנה הגדולים.

על המסלולים נרשמה חזרה גורפת לאסתטיקת שנות ה-2000: קווי מותן נמוכים, שקיפויות מדודות, חגורות מודגשות, פרינטים רועשים, שילוב פאטרנים וסילואטות סקסיות ומינימליסטיות. לצד זאת, הורגשה מגמה של חידוד קודים והעמקה ב-DNA של מותגים רבים - רפרנסים מעונות קודמות, שחזור לוקים מהארכיון, אינטרפטציות חדשות לפריטי מפתח מזוהים ויצירת שפה חדשה לחלוטין.

בגזרת הגברים ניכרה תנועה ברורה: חליפות רכות ומשוחררות יותר, מעילים ארוכים ובנייה שכבתית קלה שמטשטשת את הגבול בין יום לערב. בטנות ירדו, סניקרס כיכבו, שילובי צבעים מפתיעים והשראה כמעט קולקטיבית משנות ה-90. לצד הסטריט-סטייל האלגנטיות נותרה, אך קיבלה טוויסט נינוח ובטוח בעצמו.

בין הרגעים הזכורים בלטה ההתייחסות לשנת הסוס. Stella McCartney בחרה לקחת את המוטיב צעד קדימה: “אעשה הכול כדי להתקרב לסוס”, אמרה מאחורי הקלעים, ואכן, במסגרת חגיגות 25 שנה לבית האופנה שלה ובהלימה לשנת הסוס, היא הזמינה למסלול לוחש סוסים ואת סוסי הקאמארג הלבנים שכבר כיכבו אצלה בעבר. הרגע הזה לא היה רק מחווה ויזואלית מרשימה שגנבה את ההצגה, אלא פרק במסלול שהרגיש כמו אוטוביוגרפיה אופנתית. מבט לאחור על 25 שנות יצירה, אידיאולוגיה וחיבור עמוק לטבע.

גם אצל Chloé נרשמה מחווה סמלית לעולם הרכיבה סביב שנת הסוס, שהתחילה בחגורות והמשיכה לפריטים בהשראה בוהמית, מגפי רכיבה ורמיזה לאסתטיקת משבצות, הכול בשפה הרכה והרומנטית המזוהה עם הבית.

ומחוץ למסלול, ניתן היה לראות street style שחיזק את המגמות: בוהו-שיק מחודש, נוסטלגיה Y2K ומינימליזם פריזאי חד שהידק את שלל ההשראות והכיוונים לכדי שפה אופנתית אחת.

לסיכום, פריז לא רק חתמה את העונה, היא מסגרה את חודש האופנה כולו. מארבעת בירות האופנה עלה קו משותף של דיוק, זהות יציאה מאיזור הנוחות ושחרור, אך דווקא בפריז המסר האופנתי התבהר: הצהרות גרנדיוזיות הושקטו והשפה העיצובית הייתה תחת שליטה. עטיפה מהודקת לחודש שהזכיר שהתעשייה אולי משתנה, אבל הכיוון שלה עדיין נקבע כאן.

Photos: Vouge runway