לרגל יציאת ספרה החדש "אני הבוסית", שכתבה יחד עם בתה אלונה בת ה-9, התיישבנו עם ליאת לוי-קופלמן לשיחה על הקניית כלים לחיזוק הביטחון העצמי עבור ילדות ונערות
איך לגדל את הילדות שלנו עם ביטחון עצמי? ישבנו לשיח בנות פתוח עם האישה שכתבה על זה ספר. ליאת לוי-קופלמן, 46, היא עיתונאית, עורכת, סופרת, מרצה מבוקשת, אושיית סטייל, אם לשלושה ובעיקר יזמית מעוררת השראה. את הספר "אני הבוסית" שיוצא בימים אלה היא כתבה ביחד עם בתה אלונה בת ה-9, כהמשך טבעי וחשוב מעין כמוהו לספרה הקודם, רב המכר "את הבוס".

אז איך נולד הספר "אני הבוסית"?
"ברשותך, אני רוצה רגע להכניס לקונטקסט את הרקע לספר 'את הבוס' שנכתב אחרי 22 שנים בידיעות אחרונות, מתוכן 17 שנים כעורכת ומייסדת מגזין GO STYLE, כשבמקביל, במשך שמונה השנים האחרונות, ערכתי גם את שבועון התרבות והבידור פנאי פלוס. בזמן שניהלתי את שתי המערכות פגשתי המון המון נשים מדהימות. בין אם הן היו עובדות שלי, קולגות, מרואיינות מכל התחומים, שחקניות, זמרות או דוגמניות, שמתי לב שהמכנה המשותף לכולן, בשונה מגברים, זה חוסר בביטחון עצמי שממש עיכב אותן. היו לי המון שיחות עם אותן נשים סופר-מרשימות בשלל המקצועות, ואני חושבת שהייתה לי קבוצת מיקוד אולי הכי גדולה ומגוונת שיש, דרכה זיהיתי משהו שחוזר על עצמו שוב ושוב וזה חוסר נעימות לבקש עבור עצמן, לדבר על כסף, לדרוש מה שמגיע להן - לא רק כסף – וברקע קיימת התנצלות כל הזמן. אם אני דורשת, עומדת על שלי ולא מתנצלת אז אני דיווה או ביצ'ית מבחינת הסטיגמה, ואם לא אז אני חלשה וחסרת עמוד שדרה.
השיחות האלה גלשו באופן טבעי לפגישות אישיות בהן מצאתי את עצמי מנסה לעזור בסוג של מנטורינג שטבוע בי. פגשתי נשים שהן יותר חכמות, יותר מוכשרות ויותר מלומדות ממני, שהיו להן חסמים של ביטחון עצמי או חוסר ידע מקצועי. חזרו על עצמם נושאים חשובים כמו מה חשוב לכתוב בקורות חיים, איך להעביר מצגת, איך למצוא את העבודה שמתאימה לך, איך לתמחר את עצמך, לשבת עם לקוחות, לדבר מול קהל - יש כלים ברורים וצריך להכיר אותם, לא כולן נולדות עם הכול. בעצם אף אחת. כשאת לומדת להיות מעצבת אופנה את לא לומדת איך להיות אשת שיווק, אשפית ביחסי ציבור, איך לתמחר או לנהל ספקים. כשאת לומדת רפואה את לא לומדת לנהל קליניקה. ההצלחה היא לא רק הידע המקצועי. כדי להצליח חייבים כלים תומכים שהם עולם שלם. ובעידן החדש כולן הן גם וגם וגם. בנוסף, בעידן של היום, כולנו בעלות של נכסים דיגיטליים, וצריך להבין את השפות של הרשתות החברתיות השונות. וגם אם לא את זו שמתפעלת את עמוד האינסטגרם שלך, את צריכה לדעת מה לדרוש ממי שעובד עבורך. זה על קצה המזלג מה שהביא אותי לכתוב את הספר 'את הבוס'".

השאלה הזו היא בעצם סיפור הביצה והתרנגולת. מאיפה היה לך בעצמך את הביטחון העצמי לעשות את זה?
"על זה בדיוק אני מדברת בספר, אבל כמובן שלא סתם התעוררתי בוקר אחד והחלטתי שזה יהיה נושא הספר. מעצם העובדה שעשיתי את זה בפועל, העולם המרתק הזה קיבל נוכחות עמוקה ואינטנסיבית ביומיום שלי. ככה ניהלתי אנשים והכשרתי אותם לגדול ולצמוח. כמנהלת עודדתי התפתחות ולא הישארות במקום, ויש לי אפילו כמה דוגמאות שאני מאוד גאה בהן: הסגנית שלי, כשהקמתי את מגזין GO, היא היום עורכת לאישה, מפיקת המערכת שלי בתחילת דרכו של המגזין היא כיום הסגנית שלה. אימפריית האיור שירה ברזילי שכולם מכירים בשם קוקטית, שלפתי אותה מבלוג שהיה לה והצעתי לה להיות מאיירת ומעצבת גרפית במגזין ואחר כך היא התקדמה לתפקיד העורכת הגרפית. בזמן שברזילי עבדה אצלי אפשרתי לה לעשות דברים חיצוניים כי קלטתי שהיה שם כישרון מתפרץ ולא יכולתי - וגם ממש לא רציתי - לעצור את זה. אני מאמינה בלהצמיח אנשים".
ואיך נולד הרעיון לכתוב את הספר עם אלונה?
"לפני שלוש שנים יצא הספר 'את הבוס', ושנה אחרי התחילה הקורונה. אלונה הייתה אז בת 7 והיא לקחה את הספר, קראה אותו והתחילה לשאול אותי מלא שאלות. מצאתי את עצמי מנסה להסביר לה בשפה שהיא תבין, ומהשיחות האלה, כמו גם מהשאלות שלה, נולד הרעיון וההשראה לכתוב ספר שיהיה הדרך שלי לסייע לבנות הדור הצעיר, להקנות להן ביטחון עצמי, לייצר זמן איכות משותף של אימא-בת ועל הדרך גם לחזק את הביטחון העצמי של האימהות.
לאורך הדרך ובמשך שנים דיברתי עם אנשי מקצוע וחקרתי המון את המושג הזה ביטחון עצמי, והגעתי להבנה שהוא מהווה את הליבה הבסיסית, העמוקה והחשובה עבור כל אחת במקומות המאתגרים שלה. הספר מעניק כלים מעשיים והדרכה פרקטית להקניית ביטחון עצמי. זה משהו שאנחנו חייבות אותו לבנות שלנו, ולא פחות חשוב פה הוא הידע לנהל ולהתמודד עם כל סיטואציה שהן ייתקלו בה – אישית, חברתית, לימודית, מינית ומשפחתית, בכל שלב בחיים.
משודר עכשיו בערוץ 12 תשדיר שמדבר על בולינג בבתי ספר. הוא מציע לנו ההורים לעודד את הילדים שלנו לדבר איתנו. זה כמובן מאוד מלחיץ כל הורה, אבל לא כולם יודעים איך לדובב ולעודד. לשאול שאלות כמו 'איך היה בבית ספר?' או 'יש לך משהו לספר לי?' בפועל, לא תמיד מקבלים תשובה מעבר ל'הכל בסדר'. הספר כבר מעורר מעצמו את השיח, יש בו הפעלות ונגיעה בנושאים שפותחים בטבעיות את הילדה לדבר. צריך רק למצוא את הפרק הנכון".

כתבת ספר עם הבת שלך, איך האחים הגדולים שלה קיבלו את זה?
"הם עפים על זה. לכל אחד מהם יש את העולם שלו שאני מפתחת איתו במקביל. למשל גור אוהב לגלוש בים, ואנחנו גרים ברמת גן, אז זה להביא אותו לחוף בבוקר ולהחזיר. אנחנו משקיעים ומכוונים כל אחד לפי הרצון והכיוון שהוא בוחר. יותם, בן 15, יזם בעצמו הקמת שרת של משחק ג'י.טי.איי והיה צריך לשלם למתכנת, אז עזרנו לו בזה, ובסוף הוא מכר את השרת והרוויח. כל אחד מקבל את הכלים והעידוד לצמיחה אישית בעולמות התוכן שלו".
איזה מהספרים שכתבת הכי קרוב לליבך?
"כולם קרובים לליבי אבל בכנות אני חושבת שהספר הנוכחי, 'אני הבוסית', הוא הכי חשוב מההיבט שהוא מעניק לילדות ולנערות צעירות כלים מעשיים להתנהל בסיטואציות פחות נעימות. אלו סיטואציות שהן עלולות להיקלע אליהן, ואנחנו כנשים יודעות, מכירות ואפילו לא תמיד מצליחות להגיב בעצמנו באופן שיגן עלינו. ביטחון עצמי לא מתחיל ונגמר בלעמוד מול כיתה ולדבר. הרעיון הוא להיות מודעת ומסוגלת לעצור כשלא נעים לי. איך אני עושה את זה גם אם קשה לי וגם אם אני מרגישה משותקת מפחד. זה יכול להציל נפשות ולהציל חיים".
את הספר החדש "אני הבוסית" ניתן לרכוש כאן באתר
צילום: שרון הורוביץ