עבור הרבה הורים טריים, נחשבת רויטל אלגור לסוג של גורו. "התואר 'אמא' הפך אותי למי שאני היום", מספרת אלגור, מדריכה להתפתחות תינוקות בשיטת צעד ראשון, וסטודנטית שנה שלישית להדרכת הורים באדלר. היא נשואה לגלעד ואמא לשלושה ילדים - מיכאלה (6) אליאנה (3.5) ודין (בן השנה). היא מתגוררת בתל אביב כבר מעל לעשור, ובבית יש לה סטודיו לליווי התפתחותי בו היא מארחת אימהות אחרי לידה לסדנאות חווייתיות עם הבייביז. "תחום ההורות מרתק אותי, אני בת מזל לחיות מדי יום את מה שאני אוהבת לעשות", מוסיפה.

כמה זמן את כבר עוסקת בתחום? איך התגלגלת לעסוק בזה?

"עד לפני שש שנים הייתי במסלול שונה לחלוטין בחיי. אחרי הטיול הגדול, כמו רבים וטובים, עוד לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות שאהיה גדולה, והחלטתי להירשם ללימודי משפטים וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, כדי שיתנו לי בסיס טוב להמשך הדרך. אגב, כבר במהלך הלימודים החברים שלי לתואר אמרו שאחרי שאשלים אותו 'בטח אהיה גננת', שזה משעשע אבל כנראה שהם ראו את הנולד.

אחרי הלימודים השלמתי התמחות בפירמת רואי חשבון, ומשם יצאתי לתפקיד בתחום הכספים בסטארט-אפ. בתי מיכאלה נולדה והעולם שלי השתנה מקצה לקצה. חווית ההורות הראשונית והרצון לבלות איתה כל רגע מזמני ביססו אצלי את ההחלטה שאני לא במקם הנכון בחיי. הרי ככל שאתקדם במשרת כספים כזאת או אחרת, אדרש לתת יותר מהזמן הכה יקר שלי. המחשבה על כך הייתה קשה לי כיוון שבעבר חשבתי שלא תהיה לי בעיה לעבוד מסביב לשעון גם כשיהיו ילדים, ולמרות זאת הרגשתי אחרי הלידה שאני רוצה להיות נוכחת בגידול שלהם ושלא בא לי לוותר על דקה. ואז, באחד הבקרים הלכתי עם מיכאלה לסדנת ליווי התפתחותי בצהלה, אצל אישה מקסימה בשם תמי מגן. אני זוכרת שירדתי במדרגות לסטודיו שלה ואמרתי לעצמי 'לא יתכן שזאת העבודה שלה' - ובאותו הרגע התקבלה אצלי ההחלטה לעשות שינוי. כזה שיאפשר לי להיות בסביבת תינוקות רכים שאני כל כך אוהבת, וכמובן - שיאפשר לי לשלב קריירה עם אימהות באופן שלם ומלא. נרשמתי ללימודי ליווי התפתחותי ב'צעד ראשון' ונהניתי מאוד. כבר שלוש שנים שהסטודיו שלי מארח אימהות אחרי לידה לסדנאות בבקרים. בבקרים אחרים אני מבלה זמן אחד על אחד עם הילדים שנכנסים למסגרות אצלי בגיל שנתיים. אחר הצהריים שלי שמורים לבנותיי, אני אוספת את הבנות מהמסגרות ב-14:00 ומבלה איתן מדי אחר צהריים. 

בנוסף, לפני שלוש שנים התחלתי את לימודיי ב'אדלר'. אני חושבת שהטריגר היה החיים עצמם - מיכאלה הגיעה לגיל שנתיים, והתחילו להעסיק אותי דילמות הוריות שמעסיקות הורים רבים עם ילדים בגיל הזה, כמו איך לחנך אותה לעצמאות? איך להתנהג כשהיא לא מקבלת את מבוקשה? איך לגרום לה לשתף פעולה עם הסביבה? מתוך הרצון לדעת יותר החלטתי שאני נרשמת ללימודי הדרכת הורים באדלר. הרי אף אחד לא מלמד אותנו להיות הורים ועבורי זאת משימת חיי. היום אני מסיימת את השנה השלישית מתוך ארבע, ויכולה לומר שאלו הלימודים המרתקים ביותר שלמדתי בחיי, והם מאפשרים לי להבין את ילדיי (וילדים בכלל) בצורה טובה יותר. יתרה מכך, הם מאפשרים לי לבנות איתם/ן מערכת יחסים בריאה לטווח הארוך (לפי אדלר 'הכל זה יחסים')".

ספרי לנו על הסדנאות.

"בסדנאות המטרה הראשית בעיניי היא להפגיש את קבוצת האימהות עם נשים הנמצאות כרגע באותו מצב שלהן. התקופה של אחרי לידה מתאפיינת בעייפות, מתח וקושי רב. רוב האבות חוזרים לעבוד בסמיכות ללידה והאימהות נשארות בבית לטפל בגור אדם חסר ישע שצריך לקבל את הטיפול שלהן בוקר ולילה, 24/7, יום אחרי יום. למעטות מהן יש חברות שילדו בדיוק באותה תקופה, ורבות מהן מוצאות את עצמן בתוך הקושי הזה לבד. כשאימהות מגיעות לסדנא אצלי, הן קודם כל מכירות אימהות נוספות שחוות את אותם הדברים שהן חוות. הן לא היחידות שקמות כל שעתיים בלילה, לא היחידות שמרדימות כל היום על הידיים תינוק שנרדם לעשרים דקות, לא היחידות שלא מצליחות להכניס כלום לפה במשך יממה. אני חושבת שהנרמול הזה, לפני הכל, מייצר המון ערך. הן מגיעות לסדנאות, משתפות, מתחברות, לפעמים בוכות והמון צוחקות.

הסדנאות מחולקות לפי קבוצות גיל - מגיל שישה שבועות עד 8 חודשים - ומדברים בהן על כל מה שרלוונטי לתקופה הנוכחית של התינוק. בסדנאות של הקטנטנים מדברים לדוגמא על התמודדות עם גזים וכאבי בטן, על איך נכון להחזיק תינוק, איך להרגיע את הבכי שלו ואיך לעזור לו לשכב בנינוחות על הבטן. זה מצחיק, אבל אף אחד לא מכין אותנו לזה, התינוק לא מגיע עם 'הוראות הפעלה', והרבה פעמים האימהות בסדנא אומרות 'אני לא מאמינה שלא ידעתי את זה קודם'. כמובן שאנחנו גם לומדות משחקים משותפים ומייצרות זמן איכות טהור ביחד. אלו שעה וחצי בשבוע שמוקדשות כולן ליצירת קשר עם הבייבי שלנו, שאינן טיפוליות (כלומר לא עוסקות בלהאכיל/ לחתל/ להלביש)".

בעבר היית מייעצת גם בענייני שינה והיום לא. מה הסיבה לכך?

"לפני ארבע שנים למדתי ייעוץ שינה בגישת '0.1 כישורי שינה'. מכל הגישות הקיימות בשוק היא הגישה הכי רכה, ש'רואה' את התינוק הספציפי ואת מאפייניו הייחודיים. במשך שנתיים ערכתי סדנאות שינה עד שהחלטתי להפסיק. למה? כי הציפיות של האימהות מסביב הפכו ללא ריאליסטיות. הרשת מוצפת בתכנים שמייצרים אצל האימהות ציפיות שלא תואמות את גילם הכרונולוגי של התינוקות שלהם. לדוגמא, הציפייה מתינוקות רכים שיישנו לילה שלם, יירדמו בעצמם בלילה, ושיתפסו תנומות ארוכות במהלך היום. זה עומד מול העובדה שלפני חודשים בודדים הם יצאו מהרחם ועוד זקוקים לקרבתנו כדי להירדם. בנוסף, מרבית התינוקות עד גיל 7-8 חודשים מסתפקים בתנומות של מחזור שינה אחד, משמע 30-45 דקות, פשוט כי כך מנגנון השינה שלהם עובד בגיל הזה. ככל שהם גדלים והופכים לתנועתיים יותר (גיל 8 חודשים בערך והלאה), כמות התנומות ביום קטנה וכל תנומה הופכת לארוכה יותר. החלטתי שאני לא רוצה להיות חלק מהשיח הזה יותר ובעמוד שלי אני מקדמת תכנים אחרים, כאלו שמנרמלים את המצב הקיים, שקוראים לאימהות להבין שמדובר בשנה מאתגרת, בה הכל משתנה כל יום וגם כאשר התינוקות 'לומדים' לישון טוב מגיעים אירועים שונים שמחרבים את הלמידה הזאת (כמו חיסונים, צינון, בקיעת שיניים וכו') ועל כן שווה לקחת נשימה עמוקה, ולזרום עם מה שעובד. פשוט ככה".

מהם לדעתך הדברים שהכי חשוב לדעת רגע לפני שהתינוק נולד? 

"קודם כל, כל הקלישאות נכונות - אתם צפויים להתאהב בצורה שלא הכרתם. לא, זה לא כמו שאתם אוהבים את הכלב שלכם או את בן או בת הזוג. זה גם לא כמו שאוהבים את אמא או אבא. זאת אהבה אחרת, שמרגישה כאילו הלב שלכם יוצא מהגוף. עם זאת, האהבה הזאת - היא לא תמיד מגיעה מיד. לפעמים לוקח לה זמן להיבנות, ולפעמים ההתחלה מתאפיינת בזה שאנחנו חשים צורך עז 'לטפל' בתינוק שלנו עוד לפני שאנחנו ממש 'מאוהבים' בו.

חשוב גם לדעת שכל עזרה היא מבורכת בתחילת הדרך ושווה להיערך לכך מראש. סכמו עם אמא או סבתא על ביקורים תכופים, כמובן שגם עזרה בכסף, אם ניתן, שתאפשר לכם לנוח, אפילו לרגע. זה נכון עבורכן גם בעזרה עם כלים, כביסות, אוכל ושאר המטלות. חשוב מאוד לדעת שהתקופה הראשונה אחרי הלידה מתאפיינת ב'בייבי בלוז', מעין נדנדה הורמונלית בה אנחנו האימהות חשות אושר גדול לצד תחושת דכדוך, ולכן לא כדאי שנשאר לבד בהתחלה. זה טבעי לגמרי, ולא מעיד על כך שהשתגענו, אלא שהגוף חווה לפני רגע את החוויה הכי עוצמתית בעולם – לידה - ולוקח זמן לעכל. חשוב לדעת שהתינוקות שלנו נולדים עם שעון ביולוגי הפוך, ולכן צפויים להיות ערים במהלך הלילה, אין דרך באמת להתכונן לרמת עייפות מטורפת כזאת, אבל כדאי לדעת שזה טבעי ותקין, ושפיזיולוגית השינה של התינוקות שונה משלנו. 

המפגשים שאני עורכת עם הורים לפני לידה מתאימים לאימהות לעתיד משבוע 32, והם נערכים בזום. הרעיון של המפגש הוא לספק הצצה לחיים עם ניובורן בדרך מאוד שקופה וכנה. המטרה היא לא להרתיע את ההורים אלא להפך, לייצר אצלם ציפיות שיעזרו להם להגיע לחוויה עם ביטחון. אנחנו מדברים על הימים הראשונים, על המקלחת הראשונה, השינה ביום ובלילה, וכמובן על התמודדות עם בכי וגזים. יש הרי אינסוף דברים שניתן לקנות לניובורן טרם לידתו/ה, ואני ממליצה להישאר ממוקדים כיוון שהתינוק לא צריך הרבה כדי להתפתח, וכי את כל הרכישות האלו צריך לאכסן ולא תמיד יש מקום. בגלל שיש נטייה לקבל המון מתנות לא שימושיות בלידה הראשונה, אני תמיד ממליצה להורים לבקש גיפטקארד לחנות אהובה, במידה ושואלים אותנו מה לקנות מתנה. ככה נימנע ממצב שיש לנו 8 שמיכות, 4 אוניברסיטאות ו-3 משטחי פעילות.

בעיניי, ככלל, יש כמות ספורה של מוצרים שהם באמת 'חובה' לרך הנולד: מנשא בד שיוכלו להתכרבל בו ולהרגיש כמו ברחם, משטח פעילות שיוכלו לשכב על הגב, הבטן והצדדים, וקשת פעילות שתעודד אותם לייצר קשר עין ולהושיט ידיים לחפצים (מגיל חודשיים). גם פוף הוא אביזר נפלא וגם נסט. בעמוד האינסטגרם שלי שיתפתי מידע לגבי כל המוצרים ששימשו אותי בתקופה הראשונית עם דין, כך שניתן להיכנס לעמוד ולצפות".

*אין בייעוץ כדי להוות תחליף לבדיקה ו/או ייעוץ רפואי מלא. לפקטורי 54 אין כל אחריות לגבי האמור במידע המפורסם ו/או לייעוץ רפואי.