Paula Rego, At the 59th International Art Exhibition – La Biennale di Venezia, The Milk of Dreams. Photo by Marco Cappelletti. Courtesy: La Biennale di Venezia

ונציה, איטליה

Anslem Kiefer, QUESTI SCRITTI, QUANDO VERRANNO BRUCIATI, DARANNO FINALMENTE UN PO’ DI LUCE

אנסלם קיפר הוא פסל וצייר גרמני ידוע העוסק בזהות ובהיסטוריה הפוסט מלחמתית של גרמניה, תוך היאבקות במיתולוגיה הלאומית של הרייך השלישי. ב׳ארמון הדוכס׳ (Doge’s Palace) המיתי בוונציה, בו ישבה מועצת העיר העשירה, אנסלם מציג סדרה של 33 עבודות מונומנטליות בהשראת כתביו של הפילוסוף הונציאני אנדראה אמו (EMO) - “QUESTI SCRITTI, QUANDO VERRANNO BRUCIATI, DARANNO FINALMENTE UN PO’ DI LUCE” (הכתבים הללו, כשישרפו, ישפכו מעט אור). דרך העבודות המכסות את קירות ותקרת החדר, אנסלם מהרהר בתחילתו וסופו של עולם, ונקודות מפגש בין מזרח ומערב תוך הדגשת תפקידה של האמנות העכשווית בהתייחסות לנושאים אוניברסליים. קיפר מתגורר ויוצר בצרפת החל משנת 1992. מאז 2008 הוא חי ועובד בעיקר בפריז ובאלסר דו סאל (Alcácer do Sal), פורטוגל.

טוב לדעת: אנסלם הציג בעבר הן במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל. בצעירותו הוא חי לתקופה קצרה בישראל ואף ניסה להתקבל לאוניברסיטת בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, היוקרתית בירושלים.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
Sala dello Scrutinio in Palazzo Ducale, Venice.
26.03 – 29.11.22
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת QUESTI SCRITTI, QUANDO VERRANNO BRUCIATI, DARANNO FINALMENTE UN PO’ DI LUCE מתוך עמוד ה- YouTube | VernissageTV קרדיט: VernissageTV

Biennale di Venezia, ׳The Milk of Dreams׳

הביאנלה של ונציה (Biennale di Venezia) היא תערוכת אמנות עכשווית ובינלאומית הנערכת בוונציה שבאיטליה באופן דו-שנתי באיזור הארסנלה (בית המספנה ומחסן הנשק העתיק) , ופארק ׳ג׳יארדיני׳ היפיפה. לצד התערוכה, נפרשות בעיר תערוכות עצמאיות, הן בחסות הביאנלה והן שלא, של גלריות ואמנים\ות מובילים. הביאנלה נחשבת לחגיגה בעיר, וספציפית לאחת מהתערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות, כאשר מכל מדינה נבחרים להשתתף אך ורק האמנים\ות הבולטים ביותר בתחומם\ן. השנה מציגים\ות 213 אמנים\ות מ58 מדינות בביתנים לאומיים ייעודיים הממוקמים סביב ביתן מרכזי. בזה המרכזי מוצגת התערוכה המדוברת ׳חלב החלומות׳ (THE MILK OF DREAMS) הנאצרה על ידי האוצרת האיטלקייה הידועה ססיליה (צ'צ'יליה) אלמני.

שם הביתן המרכזי השנה אומץ מספרה של האמנית הסוראליסטית והסופרת לאונורה קרינגטון משנות ה-50, והקו האוצרותי מתחקה אחר קווי עלילה בולטים ממנו. הספר מציב אותנו בגבולות עולם סוראליסטי בו חיות היברידיות ובני אדם נמצאים\ות בהשתנות (מטאמורפוזה) פיזית מתמדת הנקבעת על פי אג׳נדות חברתיות ותרבותיות משתנות. במסגרת עולם סוראליסטי זה, צ׳יצ׳יליה יוצאת למסע אליו הזמינה בעיקר אמניות לבחון את נושא ״הגוף״ וההגדרה של מהו ״אנושי״ דרך 3 נושאים מרכזיים: ייצוג הגוף ויכולתו להשתנות, יחסים בין אינדיבידואלים לטכנולוגיה, והחיבור בין הגוף לכדור הארץ.

ברוח הספר, ובמסגרת תפישות מגדר, גזע, וחברה חדשות, האובייקטים המוצגים בביתן המרכזי שמים דגש על ערכים כסימביוזה, סולידריות ואחוות-נשים. לצידן\ם מוצגות\ים אמנים\ות שהמציאו מחדש בצורה רדיקלית קטגוריות על ״האדם״ ו״העצמי״.

טוב לדעת: השנה הביתן הרוסי סגור בעקבות פרישת הצוות הרוסי עת המלחמה באוקראינה, ומנגד הביתן האוקראיני אשר מציג את עבודתו הנהדרת של האמן פבלו מקוב (Makov) בשם ״The fountain of exhaustion״ מושך קהל רב.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
Giardini / Arsenale / Forte Marghera, Venice.
23.04 – 27.11.22
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת Venice Art Biennale 2022: The Milk of Dreams מתוך עמוד ה- YouTube | VernissageTV קרדיט: VernissageTV

קאסל, גרמניה

׳Documenta fifteen׳

דוקומנטה 15 כשמה היא, הינה הגרסה מספר 15 של תערוכת האמנות המקיפה, העכשווית והגדולה בגרמניה אשר מתרחשת אחת לחמש שנים בעיר קאסל (Kassel). דוקומנטה הוקמה ב1955 כאשר האמן ארנולד בודה (Bode) ביקש, באמצעות תערוכה, כי האמנות הגרמנית העכשווית תחצוב דרך חדשה ושונה ממחשכי האמנות הנאצית, ובנוסף תיישר קו עם אמנויות שאר מדינות המערב. בימיה הראשונים של דוקומנטה הציגו בה אמנים כפיקאסו (Picasso) וקנדינסקי (Kandinski), וכיום אופי האובייקטים המוצגים נמשך כלפי עבודות תלויות מקום (Site Specific) והאמנים\ות וצוותי האוצרות מקפידים להיות גלובאליים ביותר בגישתם האמנותית.

דוקומנטה 15 נאצרה על ידי הקולקטיב ruangrupa מג׳קארטה, אינדונזיה, ואלו העניקו במסגרתם האוצרותית חשיבות רבה לתרבות ה״לאמובנג״ (lumbung), או ׳אסם אורז׳, בו התבואה נערמת ומחולקת בין אנשים בהתאם למשתנים תלויי זמן ומקום. בהתאם, שיטה זו מסמנת עבורם ערכים של קולקטיביות, בניית משאבים והפצתם באופן שווה ורב תרבותי, אך גם מקום בו השיטה מתווה היררכיה ויחסים שונים בכל מקום.

בראש התערוכה בלטה בשלילה והורדה היצירה "צדק לעם" אשר הציגה דמויות עם פני חזיר, מגן דוד וקסדה שעליה הכיתוב "המוסד", ודמות אדם עם שטריימלים, שיניים מחודדות ועיניים אדומות.

טוב לדעת: יש הנוטים\ות לקרוא לתערוכה ״מוזיאון 100 הימים״ כיוון שהינה מציגה אך ורק במשך מאה ימים.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
נקודות רבות ברחבי העיר קאסל (Cassel) שבגרמניה.
18.06 – 25.10.22
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת Documenta fifteen מתוך עמוד ה- YouTube: Kunst und Film קרדיט: Oliver Heilwagen

לונדון, אנגליה

Royal Academy of Arts, William Kentridge

ויליאם קנטרידג', האמן החי הידוע ביותר מדרום אפריקה, לא פוסח על שום מדיום וסקרנותו נוגעת בתחריט, איור, קולאז', קולנוע ואנימציה, תאטרון, מחול עד אופרה ואף שטיחי קיר. זוהי תערוכתו הגדולה ביותר אי פעם באנגליה, ובחללי הגלריה המרכזיים ניתן ניווכח בשטיחי קיר עצומים באורך 4 מטרים, ועבודות וידאו\אנימציה ייחודיות וענקיות. בולטת בעיקר עבודותיו על שלושה מסכים בקנה מידה גדול בשם ׳Notes Towards a Model Opera׳. יצירות רבות בתערוכה לא נראו בעבר, וזוהי הזדמנות נהדרת לצפות באמן אשר פיתח את סגנונו ואופי עבודתו בתקופת משטר האפרטהייד של שנות ה-80 בדרום אפריקה.

טוב לדעת: הוריו של האמן היו עורכי דין בולטים במאבקם כנגד האפרטהייד, ואביו אף ייצג את נלסון מנדלה. קנטרידג׳, יהודי לבן, עוסק באנטי-אפרטהייד וזהו נושא בולט בעבודותיו.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
Burlington House, Piccadilly, London W1J 0BD, United Kingdom
24.09 – 11.12.22
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת William Kentridge מתוך עמוד ה- YouTube | Royal Academy of Arts קרדיט: Royal Academy of Arts and William Kentridge

פריז, צרפת

Centre Pompidou, ‘Gérard Garouste’

בלב שכונת המארה (Marais) שבפריז מוצגת במרכז פומפידו התעשייתי הרטרוספקטיבה הגדולה ביותר שנעשתה עד היום לאמן הצרפתי המשפיע ג׳רארד גרוסט. האמן המכונה ׳חסר המנוח׳ יצר גוף עבודות מאסיבי במהלך חייו, ותערוכה זו עוסקת בדיאלוג מעניין הקשור בחייו האישיים והמקצועיים: השכלתו ושקדנותו לצד סאטירה, מחלת נפש ושיגעון עליהם הם מדבר בפתיחות. זהו דיון מודרני בדמות ומיתוס האמן המבריק אך המיוסר, זה העובד בסטודיו לבדו. בתערוכה מוצגות מעל 120 מעבודותיו, חלקן פיגורטיביות בממדים גדולים ולצידן פסלים ועבודות גרפיות אותם יצר במהלך חייו.

טוב לדעת: חפשו מילים בעברית בעבודות שלו: ג׳רארד החל ללמוד עברית בשנות ה90׳ עקב עניין רב בסיפורת התנ״ך ודמויותיו. על כן נושאי ציוריו שואבים השראה רבה מאלו.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
19 Rue Beaubourg, 75004 Paris, France
07.09.22 – 02.01.23
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת Gérard Garouste מתוך עמוד ה- YouTube | Centre Pompidou קרדיט: Centre Pompidou

מנהטן ניו-יורק

MOMA (Museum of Modern Art), ‘Wolfgang Tillmans: To look without fear’

״על הצופים\ות בעבודותיי,״ אומר וולפגנג, ״לחוות את העבודה דרך עיניהם ותפישת עולמם האישית״. בתערוכה זו נצפה בסקירה של שלושה עשורים בהם הצלם וולפגנג טילמנס בוחן את הדרכים בהן צילום מתערב בחיינו באמצעות שיטות ונושאי צילום מרהיבים ומרשימים. במרכז התערוכה החוויה של ׳חיים׳ היום כפי שטילמנס תופש אותה, אך גם תעוד עבר העוסק ב׳חיי לילה׳; ׳דימויי אבסטרקט שנוצרו ללא מצלמה׳; ׳עירום אינטימי׳; ׳הקרנות אדריכליות׳; ׳מסמכים של תנועות חברתיות׳ ; ׳אסטרונומיה׳ ועוד.

כל אלו מדגימים את הקשת הרחבה והבלתי נגמרת של טילמנס אשר שואל גם היום: כיצד ניתן להמשיך ולייצר תמונות חדשות? חלל התערוכה ואופני הצבת הצילומים ייחודיים גם כן: הדפסים לא ממוסגרים תלויים במסקנטייפ או סיכות לקיר, צילומים ממוסגרים ודפי מגזין ניצבים כולם יחד, האחד ליד השני. בין השורות, הצבה זו מהדהדת את הרקע של האמן בעולם האופנה והמגזינים, בהם נפוצה תלייה זו עת בניית ׳לוחות השראה׳ משלל חומרים. את זה הוא מסכם כשאומר, ״אני רואה את הצבותיי כדרך בה אני רואה, תופש או רוצה לתפוש את סביבתי״.

טוב לדעת: טילמנס זכה בפרס טרנר היוקרתי המוענק לאמן\ית בריטיים מצטיינים\ות. הוא האמן הלא בריטי הראשון והיחיד שזכה בפרס זה.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
11 West 53 Street, Manhattan
11.09.22 – 02.01.23
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת Wolfgang Tillmans: To look without fear מתוך עמוד ה- YouTube | ARSCRONICA קרדיט: EFE via REUTERS. ARSCRONICA

MOMA (Museum of Modern Art), Just Above Midtown: 1974 to the Present

הגלריה Just Above Midtown או בקיצור JAM הייתה גלריה שפעלה בין השנים 1974-1986 והציגה אמנים\ות אפרו-אמריקאים\ות ושאר אמני\ות צבע המתרחקים מהצנטרליזציה הלבנה והגברית. זהו היה מקום בו אמנות רב-גונית ומדיומלית פרחה ודיון ביקורתי היה ערך מוביל. לצד זה, הגלריה הייתה מהמקומות הראשונים בעיר שאפשרו חשיפה לאמנים\ות אלו, אשר הפכו כבר משפיעים ומפורסמים כדייויד האמונס (Hammons) וסנגה ננגודי (Nengudi). זו תיארה לאחרונה את הגלריה כמקום בו האמניות קיבלו Carte Blanche, או במילים אחרות – שחרור מלא לעשות כאשר הן חפצו מבחינה אמנותית. יש לזכור שאנו מדברים על שנות ה70 ומאפיין זה, במיוחד לאמניות, הינו ייחודי במיוחד ופורץ דרך.

התערוכה במוזיאון המומה הנחשב מתעדת את רוח הגלריה דרך עבודות שהוצגו בה לאורך שנות פעילותה. ניתן לראות בתערוכה זו מגוון רחב ביותר של מדיומים, חומרי ארכיון, ושיח על ׳התערבויות אמנותיות׳ המתעדות את האופי הניסיוני שהגדיר את הגלריה. לצד זו מועלים נושאים נוספים דרכן הגלריה חשפה והנגישה אמנות לקהלים חדשים: סדנאות ושיח גלריה הכולל ארוחת צהריים ב5$ בלבד בו אנשי\ות תעשייה הגיעו להרצות כדרך קבע. לאורך תקופת התערוכה יוצגו הופעות ׳פרפורמנס׳ של אמנים\ות, הקרנות סרטים ושאר שיתופי פעולה ששווה לראות אם אתם\ן במנהטן, ניו-יורק.

טוב לדעת: התערוכה בחסות המותג המוביל ראלף לורן אשר לו נפתחה לאחרונה חנות דגל בקניון רמת אביב היוקרתי.

מיקום, תאריכים ולינק לרכישת כרטיס
11 West 53 Street, Manhattan
09.10.22 – 18.02.23
לרכישת כרטיס לחצו כאן

תערוכת We Floated on That Energy מתוך עמוד ה- Youtube | Frieze קרדיט: Frieze