לכבוד שבוע הספר העברי המתקיים מדי שנה בחודש יוני, ולמען עידוד תרבות הקריאה בישראל, אנו ממשיכים במסורת מועדון הספר של פקטורי 54. השנה החלטנו להתמקד בז'אנר השירה, וחברנו אל מיזם השירה והאמנות הפילנתרופי "היכלות שירה" של עו״ד מיכאל קגזנוב, המקדם שירה מקומית, אמנות ותרומה חברתית. לכבוד שיתוף הפעולה, שיריהם של המשוררים המובילים אבישי חורי, צור גואטה, אייל שלום, גל עזרן וגל נתן עיטרו את חלונות הראווה בחנות פקטורי 54 בקניון רמת אביב, כאשר עבודותיו של האמן המוביל אביב גרינברג ליוו אותם. חלק מהכנסות מכירת היצירות המוצגות נתרמו לתנועת מש״ה (מילים שעושות הבדל) הפועלת למניעת אובדנות באמצעות קהילה. קטלוג דיגיטלי הופק במיוחד עבור שיתוף הפעולה.

"היכלות שירה" הוקמה בתל אביב בשנת 2022 על ידי עו״ד מיכאל קגזנוב. מלבד עיסוקו המרכזי, הוא משורר המוביל סצנת שירה דרך יוזמות חברתיות המשלבות תרומה. עבור שיתוף הפעולה הנוכחי, הזמין קגזנוב משוררים/ות לדון בנושא "השוואות". "בעזרת השוואות, אנחנו יכולים לאבחן בין מקרה אחד לאחר", מספר מיכאל בשיחה לצד האמן אביב גרינברג, "ללמוד משהו על עצמנו ועל הזולת ולעמוד על המפריד והמאחד בינינו לבינו". הקטלוג שהופק במיוחד עבור שיתוף הפעולה, ובו יצירותיו של אביב ושירי המשוררים/ות, זמין כאן. 

מיכאל, תוכל לספר לנו על המיזם "היכלות שירה"? איך הוא התחיל?

"היכלות שירה" הוא מיזם פילנתרופי של ערבי שירה ואמנות, שכל ההכנסות מהם הן קודש לארגוני חברה אזרחית בישראל. זאת הפעם הראשונה שבה פועל בארץ מיזם פילנתרופי בתחום התרבות, שמחבר בין משוררים ואמנים לבין החברה האזרחית והמגזר העסקי, במטרה לתקן עולם. אני זוכה לראות כיצד אנחנו מצליחים לעורר מודעות ברמה הרחבה לסוגיות חברתיות שנדחקות לשוליים, וגם לחשוף את הקהל לאמנות מאתגרת ונועזת. למשוררים ולאמנים מאז ומתמיד היה תפקיד חברתי חשוב, וב'היכלות' התפקיד הזה חוזר באופן משמעותי לקדמת הבמה דרך הקראות חיות והצגת אמנות מלווה.

׳היכלות׳ התחיל מתוך משבר אישי. קראתי הרבה מאוד מהשירה של המשוררים/ות שלימים יהיו חלק מ'היכלות', והצלחתי למצוא בה הדים והשתקפויות למה שהיה אצור אצלי. בהקמה של ׳היכלות׳ איגדתי בהיכל אחד קולות משוררים שליוו אותי. במהלך הערבים קורה לקהל מה שקרה לי: כאשר משורר/ת מקריאים ברצף שירים, נדמה כי הנפש יוצאת החוצה ומקריאה בעצמה. זו תחושה שמימית ומרפאת הנותנת תוקף לרבדים העמוקים והפנימיים אצל הקהל".

ספר לנו גם על העמותה שנבחרה לערב עם "פקטורי 54".

"היכלות" משתף פעולה עם עמותות וארגונים שיש להם מודל חדשני לליווי אישי ופרטני של אוכלוסיית היעד שלהם. הארגון שאיתו ׳היכלות׳ ופקטורי 54 משתפים פעולה הוא תנועת 'מש"ה - מילים שעושות הבדל', שהוקמה על ידי גל נסים-עמנואל. גל היא אחות שכולה למושיק ז"ל, שנפטר מאובדנות. גל הצליחה להגות מתוך השכול והכאב מודל מיוחד וחדשני להתערבות קהילתית, שמסייע למנוע את מקרה האובדנות הבא. המודל זכה בתמיכת מומחים שחוקרים אובדנות. בזכות 'מש"ה', ניצלו עד כה חייהם של 400 איש מאובדנות".

לכבוד שבוע הספר הנוכחי בחרת לעסוק בנושא השוואות. יכול לספר מדוע? 

"אנחנו כל הזמן משווים. כאמור, בעזרת השוואות, אנחנו יכולים לאבחן בין מקרה אחד לאחר, וללמוד מזה דברים. השוואות אולי נחוצות לנו, אבל לפעמים הן גם יכולות להיות מייסרות. מי מאיתנו לא מצא את עצמו במערכת יחסים או בקשר שבו השוואות היו כל הזמן ברקע? אולי בגלל זה, לא מפתיע לגלות שההשוואות הן אלו שתרמו בסופו של דבר להתפתחות האנושית וליצירת שירה ואמנות. השוואות, בנוסף, הן גם חלק בלתי נפרד מהמהות של שירה ואמנות - במטאפורות, בדימויים, בהקשרים לשוניים וחזותיים ועוד. בלי השוואות, לא יהיו לנו שירה ואמנות".

אביב, כיצד אתה מתחבר לנושא? איך הייתה העבודה המשותפת עם "היכלות" עבורך?

"בין פיסול לציור, בעשר השנים האחרונות אני ממוקד בטיפול ברדי-מייד של מוצרי תחזוקה וניקיון. דרך פעולות שונות אני מקביל את פעולת הניקיון להרגלים שלי ושל הסביבה שלי להסתיר ולהחביא את כל מה שלא נעים או נוח. חקרתי מפעלי ייצור, מחזור ופסולת. במפעלים לייצור מיכלים של נוזלי ניקוי, נחשפתי לתופעות לא רצויות של מכונות, פסולת של מוצרים פגומים ומעוותים. אני אוסף את החלקים האלו, משקם ומטפח אותם, ולבסוף יוצר מהם אמנות. בדרכים שונות אני מאניש את הפסולת ויוצר ממנה אובייקטים שנראים חיים, אורגניים וטבעיים.

אני עסוק באופן קבוע בהשוואות בין תהליכי המפעל לבין היבטים פסיכולוגיים אישיים. יש דואליות ביצירה מתוך מפעל מוצרי פלסטיק שמצד אחד משקף רעל סביבתי ומצד שני מבצע תהליכי בריאה. אני כאמן יכול לבקר את המפעל וגם לראות בו את עצמי; ככזה שצריך לספק ללקוחותיו מוצרים או יצירות שאמורים להיות מספיק טובים כדי להיות מוצגים במוזיאון או להיתלות בבית של אספן. העניין הוא לייצר אותם בסביבה לחוצה ועמוסה ממש כמו במכונות הייצור. אני משווה נורמות חברתיות ודפוסי התנהגות רעילים למלכודת של שורות בקבוקים ממותגים צבעוניים ומפתים. יש לי איזושהי חמלה למוצרים הפגומים וה'חסרי תועלת' שאינם מגיעים למדפים ועתידם להיגרס. כאילו הם תוצר של הטעות של החברה בה אנחנו נמצאים, מייצגים איזשהו דמות של אנטי-גיבור שלא הסכים להיכנע לתבנית שיועדה לו. השתתפותי ב'היכלות שירה' היא אירוע מיוחד עבורי. המדיום שלי הוא פיזי, כלומר ציור ופיסול. יש לי פחד קהל ואני לא יוצר עם מילים, אבל מבחינתי כל הזדמנות כזו היא אתגר ומקום ללמוד ולהתפתח".

מיכאל, מה בתכנון הלאה?

"בקיץ הקרוב צפויים להתקיים עוד שני ערבים של 'היכלות'. ערב אחד יעסוק בנושא 'נפש' ויוקדש להשקת ספר הביכורים של צור גואטה 'נפש מרגרינה'. כספי הערב ייתרמו למכללת 'מרשה' שמסייעת לקהילה הטרנסית לרכוש השכלה מקצועית. הערב השני יתקיים בט"ו באב ויעסוק בנושא מאוד מיוחד ויוצא דופן - אהבה. אחרי הכל, זה כל מה שאנחנו צריכים".

צילומים: דנה לביא ואביב גרינברג.